משה-חיים ניצן סוקולק ז"ל

לא הצלחנו להכירו ולהתקשר עמו כראוי, כי אך זמן קצר לעין חי אתנו.
בא אלינו מכפר עציון, קבוצה אשר המנה על מיסדיה וחבריה הותיקים. כל הזמן נשא בעול תפקידים משקיים וחברותיים בקבוצתו. היה נציגו של הגוש בפני השלטונות וכלפי השכנים באיזור צר ועוין לנו ביותר, אזור חברון.
הוא הצליח להתחבב על השכנים בגלל אופיו הישר והתנהגותו האמיצה.
נציין כאן אפיזודה אופינית להתנהגותו של משה. באיזור ההוא פרץ פעם סכסוך קרקעות ביננו ובין הערבים השכנים. ישובי הגוש והם אז שניים, נצטוו לצאת לחרוש ואף השכנים התכוננו לכך. וכרגיל הופיעו שני הצדדים מוכנים לכל. כשהחל החריש על ידי אנשינו, הופרעו מיד על ידי הערבים שבאו בהמוניהם מכל הסביבה.
לאחר דין ודברים הוחלט ששני הצדדים יסוגו והמוכתרים של הצדדים ינהלו משא ומתן ויקבלו החלטה, נקבע גם קו הנסיגה אולם הערבים המשולהבים סרבו לסגת עד אשר יסתלק היהודי האחרון - המוכתר משה מהשטח, ומשה על סוסתו לא זז ממקומו.
החלו לרגמו באבנים אך הוא בשלו, לא יזוז.
גם לדרישת החברים לא נעתר עד שלבסוף נסוגו הערבים.
להתנהגות כזו היה דרוש אומץ לב ותבונה , - ובתכונות אלו התברך.
על אפיזודה זו נודע לנו מפי חבר בקבוצתו. הוא עצמו לא הרבה לספר על עברו. שקט וצנוע היה אך תקיף בדעתו.
בבואו אלינו נוכחנו במהרה על סגולותיו האנושיים. בעל תרבות יהודית וכללית מקיפה. בשקט ובצנעא חדר ונקלט בכל פינות המשק. עוד בטרם נגמרה תקופת המועומדות הפורמלית נבחר כחבר בהנהלת המשק כי זקוקים היינו ליכלתו, לנסיונו המשקי והחברתי.
מן הראוי לציין במיוחד את עריכת העלון שנעשה על ידו תקופה מסוימת. מהיום שקיבל על עצמו את התפקיד הזה - והמשיך בו עד יומו האחרון - הצליח להעלותו מצורתו האינפורמטיבית היבשה כפי שהופיע לפניו, לכתב עת בעל צורה ותוכן מדריך ומכוון, שכולנו ציפינו להופעתו.
תיכן ושקד על פיתוחו והרחבתו אך לדאבון כולנו פגז האויב הארור גדע פתיל חייו.
בימים האחרונים, לאחר שנודע לנו על גורלו של גוש עציון הנצור ועל טופו המר, נסוכה היתה עליו תוגת אבל ובתוך תוכו התייחד עם חבריו לשעבר.
לא בגוש עציון. לא בפעולת קרב בחזית - בתוך חדר האוכל נפגע, כרע ונפל.
חבל על דאבדין......
יהי זכרו ברוך ושמור לעד.